אורי קצנשטיין, אמן טוטאלי ונשמה מלהיבה וענקית, נולד בשנת 1951 בתל אביב, ובה גם מת באופן פתאומי בשנת 2018, בסטודיו שלו, והוא בן 67. מותו המוקדם, מוקדם מדיי, היה אובדן גדול – לא רק למשפחתו, לחבריו, לאוהביו ולקהילת האמנות בארץ, אלא גם לאמנות עצמה.

קצנשטיין למד אמנות באוניברסיטת אינדיאנה סטייט וסיים תואר שני במכון לאמנות של סן פרנסיסקו בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-80 עבר לניו יורק, שם הופיע בחללים אלטרנטיביים במיצגים שכללו כלי נגינה מעשה ידיו וביניהם חליל ייחודי שהפיק צלילים מהתרוקנות נוזלים, כמו דם, חלב ומים, ושאיתו הופיע רבות גם בהמשך דרכו.

עם שובו לארץ, בשנת 1985, משכה החדשנות והבשלות של עבודתו את תשומת הלב של קהילת האמנות מיד והוא החל להציג במוזיאונים ובגלריות מרכזיות. כחלוץ האמנות הרב-תחומית בארץ, היה הראשון ששילב מיצג, פיסול, מוזיקה, מחול, בניה של מכונות צלילים, אמנות סאונד ווידיאו. הפסלים שלו, שהפגינו יכולת טכנית מרשימה, העבירו תחושה שמתחת לצורות המעודנות והמטופחות רוחשים תכנים סוערים ומחוספסים.

ציר מרכזי בעבודה של קצנשטיין היה הגוף – בעיקר גופו שלו – ששימש כמאגר בלתי נדלה של חומרי גלם לעבודותיו: צורתו וקווי המתאר הייחודיים שלו, דמו, ציפורניו, הקעקועים והפירסינג. גופו היווה מעגן לשלל אובייקטים וכלים שתפקדו כהרחבות וכשלוחות שלו, ובה בעת שימש מצע לדימויים שהתיכו גבריות ונשיות ופרעו את הדימוי הגברי הישראלי שהטיל עליו את צילו הטראומטי. בעבודותיו חתר להרחיב את גבולות האנושי, אל עבר החייתי, אל יצוּריוּת משעשעת ובלתי תקנית כאחת.

"מכל הדברים, נורמליות היא לפעמים הדבר שהכי קשה להתרגל אליו", אמר קצנשטיין בעבודתו Hope Machines(2006-7). אכן, עמדתו הבסיסית כלפי העולם הייתה של התנגדות. מילדותו, כבן יחיד להורים ילידי גרמניה, אל מול התרבות הפוריטנית והצבא, חיפש את החדש והמוזר, ברח מהמיינסטרים ונמשך לשוליים, מוקסם מהקלקול, מהכישלון, מהדברים שלא עובדים. באותה נשימה, המקומות הכואבים הללו היוו עבורו מקור למשמעות ועוררות, כאלה שניתן לחלצם "מהבנאליות של עצמם", כדבריו, ולהפיק מהם שינוי, תקווה וקשר. כך למשל, נעשה דימויי החלוק, שמקורו במעדנייה של הוריו, לנושא חוזר בעבודותיו, טעון בדמותו כמדען, שמאן ומרפא. באופן דומה היווה שירותו כחובש קרבי במלחמת יום הכיפורים השראה פוסט-טראומתית לסדרה מתמשכת של רישומים עדינים ופואטיים שצוירו בדמו.

המורכבות של גוף עבודתו של קצנשטיין ואישיותו מלאת הניגודים זכו לביטויים רבים בטקסטים שנכתבו עליו. תיארו אותו כשילוב של ילד מתוק עם נופך של אלימות מהוסה; כאיש רב קסם בעל קול רך, אבל לא מתמסר; וכמי שאמנותו נעה בין ניו-אייג'יות תמימה לאסתטיקה של סרטי אימה; נאמר על עבודותיו שהן בעת ובעונה אחת מבטאות סבל אבל גם נורא מצחיקות. אוהד פישוף הגדיר אותו כמשהו בין צב נינג'ה ליוסף בויס, ויגאל צלמונה ראה בו שילוב של וולט דיסני ואנטונן ארטו. קצנשטיין עצמו הגדיר את הדואליות שבו במילים: "אני בנאדם מאד אחראי, ממושמע ומאורגן אבל חשוב לי לעשות חארקות".

~

קצנשטיין זכה להכרה בינלאומית, הציג והופיע בגלריות ובמוזיאונים חשובים בארץ ובעולם. במקביל ליצירתו לימד שנים רבות בחוג לאמנות של אוניברסיטת חיפה ואהב מאד את ההוראה.

בין הישגיו הבולטים נמנים השתתפותו בביאנלה של סן פאולו בשנת 1991 וייצוג ישראל בביאנלה ה-49 לאמנות בוונציה בשנת 2001. הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם הפרס הראשון בביאנלה הבינלאומית לאמנות בבואנוס איירס בשנת 2002.

על מצבתו חרוט בשפה הקריפטית שהמציא הביטוי הרפלקסיבי שחוזר בעבודותיו – You Never Know.

למעבר לסדרת הרצאות לזכרו של אורי קצנשטיין, אוניברסיטת חיפה, 2019

ראיון עם האמן אורי קצנשטיין שערכה הטי ברג, האוצרת הראשית של המוזיאון ההיסטורי היהודי באמסטרדם, לתערוכה "המכון לדברים מתמשכים", 2018

השכלה

  • 1978-1980

    MFA, המכון לאמנות, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב

  • 1974-1977

    BFA, אוניברסיטת אינדיאנה סטייט, טר הוט, אינדיאנה, ארה"ב

  • 1972-1973

    מכון אבני לאמנות ועיצוב, תל אביב

הוראה

  • 2002-2018

    פרופסור בחוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה

  • 1998-2002

    ראש החוג לפיסול בפקולטה לאומנויות – המדרשה, מכללת בית ברל

תערוכות יחיד נבחרות

  • 2018-2019

    "The Institute of Ongoing Things", המוזיאון ההיסטורי היהודי, אמסטרדם, הולנד

  • 2018

    "PrePast", גלריה חזי כהן, תל אביב

  • 2017

    "אנה אחמטובה", מוזיאון הספרות והזיכרון של אנה אחמטובה, סנט פטרסבורג, רוסיה

  • 2015

    "Backyard", רטרוספקטיבה של אמצע החיים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

  • 2008

    "חדר של תקווה", גלריה גורן, המכללה האקדמית, עמק יזרעאל

  • 2007

    "Hope Machines", CCA, תל אביב | Galerie der Künste, ברלין, גרמניה

  • 2004

    ״Vehicles״, גלריה Trace, קארדיף, וויילס, אנגליה

  • 2003

    "משפחת האחים", הביאנלה הבינלאומית השנייה לאמנות של בואנו איירס, בואנו סיירס, ארגנטינה (פרס ראשון)

  • 2001

    "Home", הביתן הישראל, הביאנלה ה-49 בוונציה, ונציה, איטליה

  • 2000

    "Families", אוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, ארה"ב
    "משפחת האחים", גלריה גבעון, תל אביב

  • 1996

    "Love Dub", סדנאות האומנים, תל אביב

  • 1993

    "פתשגן", מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 1987

    "עבודות", גלריה דביר, תל אביב

  • 1981

    "New no.2", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

תערוכות קבוצתיות נבחרות

  • 2025

    "תערוכה קבוצתית עם אורי קצנשטיין", מוזיאון רמת-גן לאמנות ישראלית, רמת-גן (מחווה לאורי קצנשטיין)

  • 2023

    "מי בא אחרינו 2", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (אירוע אמנות רב-תחומי ברוחו של
    "הטבע נתן מוזיאון, אני נתתי את הגוף", גלריה עין הוד, עין הוד
    "1973 – מפת סימון זיכרון", הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה טבעון, טבעון
    האמן אורי קצנשטיין)

  • 2022

    "מי בא אחרינו 1", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון (אירוע אמנות רב-תחומי ברוחו של האמן אורי קצנשטיין)
    אוסף ישראלי, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

  • 2021

    "חי/דומם/ארץ", מוזיאון על התפר ירושלים, ירושלים

  • 2019

    "גוף ראשון, יחיד", מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד
    "אגודת לרווה לחקר העל־טבעי", בית האמנים ירושלים, ירושלים
    "You Never Know", ZAZ10TS, ניו-יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 2018-2019

    "עידן חדש", מובי: מוזיאוני בת ים

  • 2017

    " There and not There (Im)possibility of a Monument", הביאנלה ה-11 בקובנה, קובנה, ליטא

  • 2016

    "גברים ונשים מאוסף המוזיאון", מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה, ברעם
    "Dis(place)", מוזיאון אשדוד לאמנות, אשדוד

  • 2015

    "קפסולה אצל ג'סי כהן", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון

  • 2014

    "Over the Rooftops of Berlin", Galerie der Künste, ברלין, גרמניה
    "מכניקה עדינה", המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון

  • 2013

    "שלושה עצים," no-se-no, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    "על טיפשות", מוזיאון פתח תקוה לאמנות, פתח תקווה
    "חלול", הביאנלה השנייה לאמנות האינטרנט הישראלית

  • 2011

    "תיבת תהודה", מוזיאון רובין, תל אביב
    "שמ לה: מחשבות על כסות", בית האמנים ירושלים, ירושלים
    "u.a.i," בית חלבן, ניר עוז
    "קונסטרוקציה-דקונסטרוקציה", טייפ גלרי, ברלין, גרמניה

  • 2010

    "Trembling Time", טייט מודרן, לונדון, בריטניה
    "איווט", גלריית המדרשה, תל אביב
    "לחם ושושנים", גלריה מנשר, תל אביב
    "פואטה", פסטיבל השירה, טירנה, אלבניה
    Ciclo de Video Arte, מוזיאון לאמנות מודרנית, בואנוס איירס, ארגנטינה
    Erased Walls"", הביאנלה ה־3, הגלריה הלאומית, פוזנן, פולין | ברטיסלבה, סלובקיה | ברלין, גרמניה
    "קופסאות פח", מוזיאון רובין, תל אביב

  • 2009

    "מי אני ומה שמי? עבודות וידאו חדשות" NCCA, יקטרינבורג, רוסיה | MoCA: המוזיאון לאמנות עכשווית, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארה"ב
    P.O.V צילום ישראלי, התחנה, תל אביב
    "תמונות משפחתיות", מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 2008

    הביאנלה ה־1, הגלריה הלאומית, פוזנן, פולין
    ״Invideo, מבחר ישראלי״, CCA, המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב
    "ישראל בעיני יוצרי קולנוע מקומיים", טופ קינו, וינה, אוסטריה
    "גופים טריטוריאליים", מוזיאון Beelden aan Zee, דן האג, הולנד
    "אמנות מנוונת", גלריה דן, תל אביב
    "הספורט הלבן", גלריה מנשר, תל אביב
    "צבע טרי", גלריה גבעון, תל אביב
    Video Zone – 4, רדיו HALAS, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון

  • 2007

    "פאתוס", גלריה דיטר ריץ, קאסל, גרמניה
    "סיפא: הדפסים בינלאומיים של סיאול", יריד אמנות צילום, סיאול, קוריאה
    "אסיה – אירופה Mediations" בינאלה, הגלריה הלאומית פו, פוזנן, פולין
    "הפזורה", התערבויות סאונד, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון
    "בעניין הזמן", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה
    "צבע טרי", גלריה גבעון, תל אביב

  • 2006

    "עקבות: בניו יורק," פרנקלין פרנס, ברוקלין, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 2005

    "כיפה אדומה", Dot Fifty-One, ארט באזל, מיאמי, פלורידה, ארה"ב
    "Realizing a Future", Contemporary Voices, המוזיאון היהודי, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    "זויה נגד יגאל. שופט: אורי קצנשטיין", Galerie der Künste, ברלין, גרמניה
    "Such Stuff as Dreams are Made On", מוזיאון צ'לסי לאמנות, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 2004

    "אלפבית", גאבל מרכז לאמנות, שטוקהולם, שוודיה
    ״בובה של תערוכה״, זמן לאמנות, תל אביב
    "Video Zone", הביאנלה הבינלאומית ה-2 לוידאו ארט, סינמטק, תל אביב

  • 2003

    "The Claim of Images", מוזיאון בוכום לאמנות, בוכום, גרמניה
    (Pro)crop"", המוזיאון הרוסי, סנט פטרסבורג, רוסיה
    "משפחות של גברים", גלריה ללימוד המחלקה לאמנות, אוניברסיטת חיפה, חיפה
    ״הטריינאלה הבינלאומית השנייה למיצב״, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
    "הפרעות תקשורת", מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה
    ״ארט־פוקוס, הבינאלה הבינלאומית לאמנות עכשווית״, מוזיאון המחתרות, ירושלים

  • 2002

    "Parallel Worlds", גלריית K&S, ברלין, גרמניה
    הביאנלה השנייה הבינלאומית דה ארטה, בואנוס איירס, ארגנטינה (פרס ראשון)
    "בושם", גלריה גבעון, תל אביב
    "גבולות הפיסול", מוזיאון תפן, גן נתעשייה מגדל תפן
    "איפה הילדים?" גלריה גבעון, תל אביב
    "דיוקן עצמי", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

  • 2001

    ״השתקפות עצמית״, בית האמנים, תל אביב
    ״אמנות וידיאו ישראלית״, הגלריה באוניברסיטת חיפה, חיפה

  • 1999

    "Back Room Noise", גלריית Refusalon, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארה"ב
    "Drawing the Line", גלריית אמברוגוניו, מיאמי, פלורידה, ארה"ב
    "Wonderland", הסטודיו החדש, רמת אליהו
    "פנטזיה", מוזיאון ערד, ערד | מובי: מוזיאוני בת ים, בת ים
    "7/10", סדנאות האמנים, תל אביב
    "עבודות על נייר", גלריה גבעון, תל אביב
    ״רדי־מייד מקומי״, מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 1998

    "אחרי רבין – אמנות חדשה מישראל", המוזיאון היהודי, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 1997

    "סדרה", גלריה גבעון, תל אביב
    הביאנלה ה־4 לפיסול, עין הוד
    "אי\זכור", גלריה עמי שטייניץ לאמנות עכשווית, תל אביב
    "המדרשה", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן

  • 1996

    "כתב", מוזיאון לאמנות אקלנד, צ'פל היל, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    "חזיונות של בוקר חדש", ארמון המבך, גרמניה
    "סימנים", מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 1994

    "Dejavodoo", ארט-פוקוס, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, רמת גן
    "המזוודה", גלריה בוגרשוב, תל אביב

  • 1993

    "Recent Acquisitions", המוזיאון היהודי, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    "Worum Gehts", מוזיאון רומר, הילדסהיים, גרמניה
    "מקום", אמנות עכשווית מישראל, המוזיאון לאמנות מודרנית, שטיפונג, לודוויג, וינה
    "אנטי-פאתוס", מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 1992

    "מי חתום מתחת הברווז?", גלריה בוגרשוב, תל אביב
    ״אמנות בפס ייצור״, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן
    ״אחרית דבר״, הגלריה האוניברסיטאית, תל אביב

  • 1991

    הבינאלה ה־21 של סאו פאולו, סאו פאולו, ברזיל
    ״אמנות ישראלית עכשיו – תצוגה מורחבת״, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

  • 1990

    תערוכת פתיחה, סדנאות האמנים, תל אביב
    הביאנלה לפיסול, עין הוד

  • 1989

    "אמנים למען זכויות אדם", גלריה בוגרשוב, תל אביב
    "ליקוי חמה", גלריה בוגרשוב, תל אביב

  • 1988

    "ארבעים מישראל", מוזיאון ברוקלין, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    "בחירת המבקרים", גלריית ארטיפקט, תל אביב
    "צבע טרי", מוזיאון ישראל, ירושלים

  • 1987

    "היבטים תיאטרליים", גלריה קלישר, תל אביב

פסטיבלים נבחרים

  • 2016

    פסטיבל טקטוניקס, תיאטרון תמונע, תל אביב (UKOIDM בשיתוף עם דניאל מאיר ואופיר אילזצקי)

  • 2013

    איקונופיליה, מנופים – פסטיבל ירושלים לאמנות עכשווית, ירושלים

  • 2010

    Poeteka, פסטיבל השירה, טירנה, אלבניה

  • 2008

    פסטיבל AIACE Invideo, הנציגה הישראלית, מילאנו, איטליה
    "יצירות ישראליות קצרות", פסטיבל ירושלים, סינמטק ירושלים, ירושלים

  • 2007

    Video Zone, סינמטק תל אביב, תל אביב

  • 2006

    Maf06, New Media Arts Festival, בנגקוק, תאילנד
    פסטיבל הסרטים בירושלים, תיאטרון צ'אן, ירושלים

  • 2005

    רעב, פסטיבל הסרטים בירושלים, גלריה לאמנות קלישר, תל אביב

  • 2004

    Video Zone, סינמטק תל אביב, תל אביב

הופעות חיות נבחרות

  • 2017

    אוגנדה, תל אביב

  • 2016

    יום גאגאצי, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית, תל אביב (בשיתוף עם אהד פישוף ובניה רכס)
    גברים מסבירים לי דברים, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית, תל אביב
    UKOIDM, לבונטין 7, תל אביב (בשיתוף עם דניאל מאיר ואופיר אילזצקי)
    UKRS, רייב אמנות אורבני בבסקולה, תל אביב | מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, הרצליה (בשיתוף עם רן סלוין)
    אינסטרומנטה, מוזיאון יפו, תל אביב
    ישראל הניסיונית, רדיו HALAS, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון

  • 2015

    יום עבודה, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית, תל אביב (בשיתוף עם מאיר טאטי)

  • 2012

    הופעה מוזיקלית יום גאגאצי, אוזן בר, תל אביב | מובי: מוזיאוני בת ים, בת ים (בשיתוף עם אהד פישוף ובניה רכס)

  • 2011

    ניאו-ברבריזם, רוטשילד 69 פרוג'רטס, תל אביב
    לאן?, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון

  • 2010

    SURNAME, ביאנלה Mediations, פוזנן, פולין

  • 2009

    "יום גאגאצי, מובי: מפעל המוזיאון לאמנות, בת ים (בשיתוף עם אהד פישוף ובניה רכס)
    Caretakers, Blurr - הביאנלה ה־7 לפרפורמנס, CCA, תל אביב | הבמה, ירושלים (בשיתוף עם בניה רכס)

  • 2008

    Love Song, ART, תל אביב
    Memo, ארט TLV, המרפסת, תל אביב

  • 2006

    איש ללא חולצה, מועדון ברזילי, תל אביב

  • 2005

    Hope Machines, הפזורה: המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון | התיבה, תל אביב
    Hope Machines, הביאנלה ה־9 באיסטנבול, האוניברסיטה הטכנולוגית של איסטנבול – M.I.A.M, איסטנבול, טורקיה (בשיתוף עם בניה רכס)
    הערת שוליים, מוזיאון בלומפילד למדע, ירושלים (בשיתוף עם בניה רכס)

  • 2004

    Hope Machines, המוזיאון היהודי, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 2003

    SURNAME, הטריאנלה הבינלאומית השנייה למיצב, מוזיאון חיפה לאמנות, חיפה

  • 2002

    SURNAME, גלריה רוזנפלד, תל אביב

  • 2001

    Ciclo de performances, Centro Galego de Arte, סנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד
    SURNAME, אקשן אקספרס, גלריה רחל וישראל פולק, תל אביב

  • 1998

    Frogman/Mirror/Frogman, טורטל קי, לונדון, בריטניה | The Place, לונדון, בריטניה (בשיתוף עם אהד פישוף)

  • 1995

    Ritual Reality no. 67, תוכנית טלוויזיה

  • 1992

    סמארה, אופרת רוק מאת הילל מיטלפונקט, תיאטרון צוותא, תל אביב
    Love Song, הטלוויזיה הישראלית

  • 1991

    "אמנות ישראלית בסביבות שנות ה-90", פנטה ריי, קונסטהאל דיסלדורף, גרמניה (בשיתוף עם יוסי לדרמן)

  • 1986

    מדיאס, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב (בשיתוף עם נעם זייד הלוי)

  • 1984

    אין זו אמנות הפיסול, The Kitchen, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

  • 1983
  • 1982

    Of Pain and Pleasure, פאשן מודה, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב
    Atomic Parking Lot Muzak, פאשן מודה, ניו יורק, ניו-יורק, ארה"ב

דיסקוגרפיה

  • 2023

    Yom Gagazti and The Institute of Ongoing Things, Raash Records (בשיתוף עם אהד פישוף, בניה רכס וישי אדר)

  • 2022

    Audio Works – אלבום אורי קצנשטיין, Black Truffle (אלקטרונית)

  • 2008

    O_1 Compilation, סטודיו – כתב עת לאמנות (בשיתוף אהד פישוף ואור מורן)

  • 2007

    Nomad Compilation (""In the Garden, בשיתוף בניה רכס)

  • 2006

    Nomad Compilation (""In the Garden, בשיתוף בניה רכס)

  • 2004

    ענה לי - אהוד בנאי. NMC (מוזיקאי אורח מנגן Theremin בשתי רצועות האלבום)

  • 2003

    מנגנון שבתות, אוסף (פסקול הסדרה) – (שירה, מוזיקה)
    זכור בן, הד-ארצי (שירה ברצועת הישגים)

  • 1999

    Oosh – Her, ישי אדר, MCI (שירה בשלוש רצועות)

  • 1997

    Winstin Rock Collection, נענע דיסק, קסבה רקורדס
    The Electronic Fact (בשיתוף ישי אדר), קסבה רקורדס
    Skin O. Daayba (בשיתוף אהד פישוף), Earsay – האוזן השלישית רקורדס

  • 1995

    Love Dub, קסבה רקורדס (קולות, מוזיקה, מילים)
    Stuff, אוסף, קסבה רקורדס (קולות, מוזיקה, מילים)

פרסים

  • 2017

    פרס דיזנגוף לציור ופיסול לשנת 2017

  • 2014

    פרס קרן דן סנדל וקרן משפחת סנדל לפיסול

  • 2005

    הקרן לווידיאו ארט וקולנוע ניסיוני ישראלי CCA, תל אביב

  • 2003

    מלגת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה (NFCT), תל אביב

  • 2002

    פרס ראשון, הביאנלה הבינלאומית השנייה לאמנות של בואנוס איירס, בואנוס איירס, ארגנטינה

  • 2000

    פרס ישראכרט ומוזיאון תל אביב לאמנות לאמן ישראלי

  • 1998

    פרס שרת החינוך והתרבות

  • 1994

    פרס לעידוד היצירה, משרד החינוך והתרבות

  • 1992

    פרס ז'אנט וג'ורג' ג'אפין, קרן התרבות אמריקה־ישראל

  • 1989

    פרס משרד החינוך והתרבות להשלמת עבודה

  • 1982

    פרס The Kitchen, ניו יורק, לעידוד עבודה

ראיון עם האמן אורי קצנשטיין שערכה הטי ברג, האוצרת הראשית של המוזיאון ההיסטורי היהודי באמסטרדם, לתערוכה "המכון לדברים מתמשכים", 2018